מדריך המיהול וההזרקה | מרכז המידע לפפטידים

כל הפרוטוקולים באתר מבוססים על אותם שלושה מספרים: כמה פפטיד יש בבקבוקון (מ"ג), כמה נוזל מוסיפים לו (מ"ל), וכמה יחידות שואבים למזרק. הדף הזה מסביר איך שלושת המספרים מתחברים.

1. מהו מיהול (Reconstitution)

פפטידים נמכרים כאבקה יבשה (ליופיליזציה) בתוך בקבוקון אטום. כדי להזריק אותם יש להמיס את האבקה בנוזל סטרילי — בדרך כלל מים בקטריוסטטיים (מים סטריליים עם 0.9% בנזיל אלכוהול, שמשמש כחומר משמר ומאפשר שימוש חוזר בבקבוקון לאורך זמן).

מוציאים את הבקבוקון והמים מהקירור ומחכים שיגיעו לטמפרטורת החדר.
מסירים את מכסה הפלסטיק ומנגבים את הפקק הגומי של שני הבקבוקונים בספוגית אלכוהול.
שואבים את כמות המים הרשומה בפרוטוקול (למשל 2 מ"ל או 3 מ"ל) למזרק.
מחדירים את המחט דרך הפקק ומכוונים את זרם הנוזל אל דופן הבקבוקון, לא ישירות על האבקה.
מסובבים את הבקבוקון בעדינות עד להמסה מלאה. לא לנער — טלטול חזק עלול לפגוע במבנה הפפטיד.
מסמנים על הבקבוקון את התאריך ואת כמות המים שהוספתם.

סרטון הדגמה: מיהול פפטיד שלב אחר שלב · באדיבות הערוץ Revive with Me.

2. איך קוראים "יחידות" במזרק

המזרק המקובל להזרקות אלו הוא מזרק אינסולין מסוג U-100. בו:

100 יחידות = 1 מ"ל
50 יחידות = 0.5 מ"ל
10 יחידות = 0.1 מ"ל

חשוב להבין: "יחידות" הן מדד נפח ולא מדד כמות פפטיד. אותן 10 יחידות יכילו כמות שונה לגמרי של פפטיד בהתאם לכמות המים שהוספתם — ולכן חובה למהול בדיוק לפי הכמות שבפרוטוקול.

3. החישוב

הנוסחה פשוטה:

ריכוז (מ"ג/מ"ל) = מ"ג בבקבוקון ÷ מ"ל מים
מ"ג ליחידה = ריכוז ÷ 100
יחידות למינון = מינון רצוי (מ"ג) ÷ מ"ג ליחידה

לדוגמה, בקבוקון של 20 מ"ג שמומהל ב-2 מ"ל: הריכוז הוא 10 מ"ג/מ"ל, כלומר כל יחידה מכילה 0.1 מ"ג — ולכן 10 יחידות שוות בדיוק 1 מ"ג. אם תמהלו את אותו בקבוקון ב-1 מ"ל בלבד, אותן 10 יחידות כבר יכילו 2 מ"ג, כלומר מינון כפול.

במחשבון המינון אפשר להזין כל שילוב של בקבוקון וכמות מים ולקבל את המספרים מיידית.

4. אחסון

אבקה יבשה (לפני מיהול): במקום קריר, יבש וחשוך. לאחסון ארוך טווח — במקפיא.
לאחר מיהול: במקרר, בטמפרטורה של 2–8 מעלות צלזיוס. אין להקפיא לאחר מיהול.
יש להגן על הבקבוקון מאור ישיר ומחום, ולהימנע ממחזורי הקפאה-הפשרה חוזרים.
נוזל שהפך עכור, שינה צבע או שיש בו חלקיקים — אין להשתמש בו.

5. טכניקת הזרקה תת-עורית

רוב הפרוטוקולים כאן הם הזרקה תת-עורית (סאב-קיו) — לשכבת השומן שמתחת לעור ולא לשריר.

אזורים נפוצים: הבטן (במרחק של כ-5 ס"מ מהטבור), חלקו החיצוני של הירך, החלק האחורי של הזרוע.
מחליפים אזור הזרקה בכל פעם כדי למנוע גירוי מקומי והצטברות רקמה קשה.
מנקים את העור בספוגית אלכוהול ונותנים לו להתייבש.
צובטים קלות את העור ומחדירים את המחט בזווית של 45–90 מעלות.
מזריקים לאט, שולפים את המחט ומפעילים לחץ קל.
מחט חד-פעמית בלבד — לעולם לא לחזור ולהשתמש במחט או לחלוק אותה. המחט מושלכת למיכל ייעודי לחדים.

הדגמה קצרה של טכניקת ההזרקה לבטן · Thrive Clinic.

הזרקה תת-עורית לרגל · Karli Sine.

6. הערות בטיחות

מרבית החומרים המתוארים באתר אינם תרופות מאושרות לשימוש באדם, ורבים מהם נמכרים למטרות מחקר בלבד.
המידע כאן הוא תיעוד של פרוטוקולים נפוצים ואינו המלצה אישית. מינון מתאים תלוי במצב רפואי, בתרופות אחרות ובגורמים אישיים.
יש להתייעץ עם רופא מוסמך לפני כל שימוש, במיוחד במצבי היריון, הנקה, מחלות כרוניות או נטילת תרופות קבועות.
בכל תגובה חריגה — קוצר נשימה, נפיחות, פריחה נרחבת או סחרחורת — יש להפסיק מיד ולפנות לטיפול רפואי.